טיפול זוגי – לבנות גשר מעל לתהום

 

מאת  : אילה קימברג 

 

 

טיפול זוגי מתחיל במקום שבו יש סבל, לעיתים קרובות הרבה ממנו. הסבל עשוי לקבל צורה של כעס, כאב, עלבון, ייאוש. לרוב מאד ברור לכל אחד מבני הזוג, כיצד תרם השני לסבל שלו, לעיתים אפילו כיצד הוא עצמו תרם לסבל של השני. הרבה יותר נדיר כשיש מישהו שגם חושב על החלק שלו עצמו בתרומה לסבל של עצמו. אבל אם נחשוב על זה רק מהזווית ההגיונית – יתכן שהסבל נגרם ע"י יותר מגורם אחד, לא?

 

הסבל שולח אותנו לחפש את המקור, את הגורם. התחושה שאם נמצא את האשם, אם האשם יודה בטעות,באשמה, יסבול ייסוריי חרטה – אזי תהיה הקלה. האם ? נסו בכנות להיזכר במהלך כל חייכם, באירועים שבהם המשימה הצליחה ונימצא האדם האשם, די אפילו באירוע אחד – מה קרה אז? אחרי ההקלה הרגעית, מהצלחת המשימה – מה קרה אחר כך, האם הבעיה נפתרה? הסבל נעלם? ואם כן – כיצד, מה עוד קרה אחרי מציאת האשם שיצר את המשך השינוי שהוביל להטבה?

 

כאשר אנחנו ניגשים לשיחה מתוך הכוונה להוכיח את אשמתו של השני – אנחנו מאד רוצים שהוא ישמע אותנו, שיבין לאיזה סבל הוא גרם, שיסבול גם, אולי הכאב יביא אותו להבנה טובה יותר של מה שעשה לנו, יוליד מוטיבציה לעשות שינוי. כי רק אם הוא יעשה שינוי – יש סיכוי. אני לא אומרת שלצורת מחשבה זו אין בכלל סיכוי להצליח – אלא שיש בחדר לרוב שני אנשים שחושבים בדיוק כך בו זמנית. שניהם רוצים להיות מי שמקבל הכרה בסבל שלו מהשני – אבל כדי שכזו הכרה תצמח – הרי צריך שבצד השני יהיה מישהו שמקשיב. מישהו שמוכן לשים רגע הצידה את הסבל שלו עצמו, את הצורך שלו עצמו להשמיע ולייצר הבנה עבור עצמו. וכאן מתגלה הפרדוקס הגדול ביותר בטיפול זוגי – האדם שאני פחות או יותר הכי כועס עליו בעולם, אני מבקש ממנו לעשות את אחד הדברים  הכי קשים – בזמן של סבל, לשים את הסבל האישי בצד ולהתפנות להקשיב, לא פחות ולא יותר, לאדם שנתפס כמקור הסבל שלי !!!

זו המשוכה הראשונה, שקשה מאד לעבור מעליה – באמת להקשיב עם הלב (לא רק הצגה למראית עין של הקשבה), להיות מוכן לחוש את הסבל של האדם עליו אתה כועס. זו משימה קשה ביותר והדרישה המיידית להודות באשמה, להיות מוכן להיות מואשם, מסבכת אותה מאד.

 

מסיבה זו אני רוצה להציע לשיקולם של זוגות מתייעצים, דרך נוספת. דרך שתפרוט לשלבים, בשאיפה יותר הדרגתיים את התהליך של הגישור מעל התהום של הסבל.

 

קודם כל להבין שחייבים להתקדם לאט, יש המון כאב בפגישות האלה, לא ניתן לגעת בכולו בבת אחת. אם הכאב גדול מנשוא – אולי עדיף בהתחלה לקיים מספר שיחות בנפרד עם כל אחד מבני הזוג, כדי לעשות את הצעד הראשון.

כאמור הפנייה לטיפול נולדת פעמים רבות מתוך סבל, אבל גם מתוך רצון עז לעשות שינוי. לכן אני מציעה שלב ראשון שבו נבין מה גורם לסבל. אני לא מוכנה לקבל את התשובה "הוא" או "היא" – כי אם "הוא" או "היא" היו לגמרי בכל כוליותם גורמי הרוע, לא היינו יושבים פה, עם טיפ טיפונת של תקווה שנוכל לשנות משהו. אז צריך לפרוט.

מה בדיוק הסבל שלך?

איזה מחשבות, תפיסות, הבנות קשורות להרגשה של הסבל?

איזה התנהגויות של בן/בת הזוג תורמות למחשבות, תפיסות, תחושות האלו?

 

התנהגות של בן/בת הזוג

מחשבות, תפיסות, הבנות שלי

רגשות שלי

 

 

לכל אחד מבני הזוג הרי יש בתוכו מן טבלה כזו.

השלב השני : כאן עשויה להתעורר השאלה – האם ידעת שכאשר את/ה מתנהג בצורה כזו, האדם השני מבין את זה באופן כזה? האם זו הייתה הכוונה שלך, כאשר התנהגת ככה? האם היית מודע לסבל שנגרם לו?

האם הייתה לך כוונה שונה מזו המיוחסת לך?

אם מסכימים ללכת ממש לאט ובסבלנות בשלב הזה – תוך מתן תור אחד לשני לגעת בכאב שלו, מתוך רגישות וכבוד, בלי לשפוט את עצם קיומו של הכאב. מתגלה לרוב שלא הייתה כוונה לפגוע, או שהייתה כוונה לפגוע – דווקא כדי לשפר את היחסים, "לעורר" את השני לשים לב שיש בעיה.

 

לפעמים גם מתגלה שהייתה אפילו כוונה טובה, שפורשה לא נכון.

זהו שלב ממושך, כי יכולים להיות הרבה סעיפים של התנהגויות ומחשבות/כוונות שצריך ללבן ולהבין משני הצדדים.

 

שלב שלישי אחריו , לעיתים קצת במקביל, אפשר להתחיל לחשוב – על שני סוגים של  שאלות – הסוג הראשון: אם ההתנהגות שלי הובילה לא למקום שהתכוונתי אליו, האם הייתי רוצה לשקול לשנות את ההתנהגות? איך אני יכול לשנות אותה? האם הייתי רוצה לשקול ביחד במפגשים חלופות?

הסוג השני: האם יתכן שלבן/בת הזוג היו כוונות שונות מכפי חשבתי? האם אני פתוח לתת סיכוי לראות בהתנהגות שלו גם כוונות אחרות, פחות פוגעניות? מה עשויות להיות כוונות אלו? האם אני רוצה לשמוע עליהן עוד ממנו/ממנה?

 

אני כולי אמונה שבני זוג שמגיעים לשלב בו הם מסכימים לפגוש ולהתמודד עם שאלות אלו, ימצאו את הדרך לנהוג אחד כלפי השני באופן שיותר תואם את הכוונות הטובות של כל אחד מהם כלפי השני וכלפי עצמו.

 

בהצלחה לכל מי שמוכן לקבל על עצמו את האתגר לגשר מעל התהום.

 

(הקישורים ורעיון ההדגמה – נתרמו ע"י דר' ענת גילת)

 

הנושא עליו מדובר, מודגם יפה בסרט "הסיפור שלנו".

קישור לצפייה ישירה בסרט ”הסיפור שלנו" עם ברוס וויליס ומישל פייפר